משכנתה שנייה לסילוק חובות, מתי זה משתלם?

בשנים האחרונות, רמת החיים ההולכת וגוברת בצורה ברורה וחדה לעין, אותה האוכלוסייה בישראל, מקדימה בהרבה את רמת הכנסותיה בנוסף, לעלות המחיה היקרה באופן כללי. תוסיפו לכך עלויות כמו רכישת רכב, שכר לימוד של הילדים במוסדות להשכלה גבוהה, חופשה או שמחה משפחתית גדולה, השקעה עסקית או פיננסית, הוצאות הבריאות (לא עלינו), עלויות שהייה בבתי אבות ותקבלו נטל הוצאות כבד שכולנו מתקשים לעמוד בו.

נטל הוצאות זה, הולך ומחמיר במיוחד לאור חוסר השכלה מתאימה, חוסר ניסיון וידע של הישראלים להתנהל בתבונה בתחום הפיננסי. כתוצאה מכך, העלויות להשגת מקורות מימון הן מטורפות, כמו גם מלכודת ה"אוברדראפט" (כ-70% מהישראלים נמצאים בחובה תמידית,  לעומת ארה"ב למשל, בה כשלקוח מוצא את עצמו ביתרה הנמוכה מ-100$, הוא מקבל מכתב התראה מהבנק), אשר בשלב מסוים עשויה להפוך למלכודת "צ'קים חוזרים ופשיטת רגל".
אז מהו הפתרון הנכון לבעיה?

דרך התמודדות אחת היא משכנתה שנייה אשר נפוצה מאוד ברחבי העולם, והמאפשר נטילת הלוואה ארוכת טווח כנגד שעבוד של נכס נדל"ן שבבעלותנו, לעניין זה אין כל הבדל בין לווים קיימים של מערכת המשכנתאות לבין לווים חדשים הנדרשים לשעבד את הנכס. היתרון העיקרי הוא הפרדה בין ההוצאות השוטפות קצרות הטווח להתחייבויות חד פעמיות ארוכות טווח, אשר מאפשרת איזון בתקציב השוטף. (יש יתרונות נוספים, אך הם יפורטו בהמשך)

המושג "משכנתה שנייה" אינו חדש בשוק הישראלי ואנו ממליצים להיעזר ביועץ משכנתאות לפני שמחליטים להשתמש במוצר זה. עוד באמצע שנות ה-90, השיק בנק לאומי למשכנתאות את גרסתו למשכנתה על נכס קיים – "כספובית",  ועם הזמן, גם בנקים אחרים למשכנתאות גילו את הפוטנציאל של "משכנתה השנייה", והצטרפו למעגל השעבוד של הנכס הקיים העומד בקריטריונים השונים של המערכת הבנקאית.

מיותר לציין שגם על הלווים, הן הקיימים והן החדשים, מוטלת חובת העמידה בדרישות הבנק מבחינת היסטוריה פיננסית, יכולת ההחזר שלהם כיום וכמובן אסמכתאות לגיבוי המהלך. למעשה, במידה ואתם עומדים בכל התנאים הללו, אתם יכולים לקבל את ההלוואה מהבנקים למשכנתאות ללא כאב ראש ובתנאים נוחים הרבה יותר מאשר בבנקים המסחריים. האשראי שיועמד לרשותכם, יינתן ללא שום חסימה של מסגרת האשראי שלכם בבנק, שלא כמו בבנקים המסחריים.

WhatsApp chat
דילוג לתוכן